יש אנשים שצוחקים שאני מספר להם שייוק בשבילי זה ריפוי.
הם מרגישים שזאת עוד מניפולציה פרסומית.
ואפשר להבין אותם, כי שיווק ופרסום באמת הפכו בשנים האחרונות לקללות…
אבל  בשבילי תהליך של שיווק העסק שלי, היה תהליך של ריפוי.
עד לפני כמה שנים עבדתי בווינט:
משכורת חודשית, ימי חופש, חגים, רכב חברה, פנסיה, ביטוחים, קרנות, וכל מה שעבודה כשכיר כוללת.
רק שיום אחד (וזה סיפור בפני עצמו) החלטתי לצאת לחופשי. לצאת לעצמאות. לפתוח עסק משלי.
עכשיו אחרי שהחלטה התקבלה, והמעשה בוצע, נשאר לי רק דבר אחד לבצע –
לפרנס אותי ואת משפחתי ממשהו שאני יודע לעשות, ושאני טוב בו.
כשאתה שכיר, זה נשמע כל כך טבעי ופשוט “לפרנס”, אבל זה הופך להיות כל כך מאתגר כשאתה עצמאי.
כי כשיש לך עסק, כל תנודה במצב שלך משפיעה על ההכנסה החודשית שלך.
כל חוסר בטחון שעולה,
כל התמודדות שאתה חווה ביום יום,
כל תקופה של חגים או חופשה,
מחלות של הילדים,
הבריאות של ההורים שלך,
ריב טיפשי עם אשתך,
טלפון מהבנק,
אתם יודעים – כל הדברים הקטנים האלו שמשבשים לנו את המצב רוח,
אז עכשיו כעצמאי, לכל דבר יש קשר הדוק עם מה שתביא הביתה בסוף החודש.
כך שמהר מאוד אתה מבין שאתה חייב, באופן שוטף, כמה שיותר לקוחות, לעבוד בכמה שיותר פרוייקטים ולהרוויח כמה שיותר כסף.
עכשיו הלחץ מהצד הזה הוא עצום:
כי זה בכלל לא משנה אם יש לך כסף או אין לך כסף כרגע.
העניין הוא שאין לך בטחון, אין מי שמבטיח לך שבחודש הבא המשכורת תיכנס,
אז אתה חייב לדעת שאתה יכול להרוויח כסף כל הזמן מ”מה שאתה”,
ושזה יכניס מספיק כסף,
ואז אתה גם מודד את עצמך,
ב”כמה הבאת החודש”,
ולמדידה הזו אין תקרה,
תמיד אפשר יותר,
תמיד זה נראה שהייתי יכול להתאמץ עוד.
לכן הדבר הראשון שהבנתי בתהליך האישי שלי, שאני חייב לשווק את העסק שלי, אני חייב שכמה שיותר אנשים ידעו מה אני עושה, וירצו לבוא לקנות את השירותים שלי. ממני.
כשהתחלתי לשבת על השיווק של העסק של עצמי, גיליתי שיש כמה שאלות שאני צריך לענות לעצמי לפני שאני מספר אותם לאחרים.
1. השאלה הראשונה הייתה: מי אני?
מה אני עושה?
זה נכון שיש לי תארים ותעודות, וזה נכון שבווינט היה לי תפקיד מוגדר, ושגם שם עשיתי בעצם הרבה דברים שאני עושה היום, וגם הרבה קודם בעצם, אבל כשאתה פתאום הופך ל”עסק”, אתה עצמך צריך להפוך להגדרה של משהו, כלומר אתה לא מתאים את עצמך יותר להגדרות תפקיד שמישהו אחר הגדיר באוג’ובס, ואתה צריך להמציא את זה.
בפעם הראשונה בחיים אתה עומד מול המראה ורואה את כל מה שיש שם בפנים, מתבונן בכנות מעבר לפחדים, מעבר למה שההורים שלך אמרו לך, או המורים, או החברים, או היועץ העסקי (ואני אישית אפילו סחבתי דברים שסתם אנשים אמרו עלי ברחוב).
ואז אתה מצליח – אולי – לראות מה יש לך לתת לעולם.
מה יש בך שבתמורה לו, אנשים יסכימו לשלם לך.
2. אח”כ שאלתי את עצמי – איך אוכלים לחם בלי זיעה?
בלי מאמץ?
מהר מאוד הבנתי שאם אני רוצה שזה יהיה משהו שיחזיק לאורך זמן, שאני אוכל לעמוד מאחוריו , ושלא כל מצב רוח או ל”ג בעומר יורידו אותו לאדמה, אני חייב שיהיו בעסק הזה גם דברים שאין בהם מאמץ בשבילי.
דברים שאני יכול לעשות הרבה ובכיף, מתוך שינה, באמצע הלילה, גם כשאני בדיכאון וגם כשאני שמח, בקיצור בכל מצב.
חיפשתי דברים שאני יודע לעשות טוב, שעשיתי בעבר ושהם מרגישים שטבעי לי לעשות  אותם, שהם באים לי בקלות,
ממש עשיתי רשימה של כל הדברים בתוכי שהם ללא מאמץ, זה כשלעצמו היה מסע ריפוי מרתק, בו גיליתי שהרבה דברים שבאים לי ללא מאמץ – יש לי בעצם דעה שלילית עליהם…
הרי חינכו אותי שהחיים קשים, ושמה שבא בקלות לא שווה כלום :)
כך גיליתי שהרבה דברים בי שחשבתי עליהם שהם שליליים, הם בעצם הדברים הכי נהדרים בי, כל מיני דברים שבמקומות עבודה ניסיתי להסתיר, פתאום אני מגלה שאפשר להתפאר בהם.
וגם שהרבה דברים שאני חושב שיש לי בהם מאמץ, המאמץ בהם הוא לא שלי, זה סתם רעיון שיש לי על הדברים האלו, ותכלס ממש קל לי לעשות אותם.
3. אח”כ ניסיתי להבין – מי ירצה את השרות שלי?
כשסיימתי להבין מה אני יכול לעשות ללא מאמץ,
הייתי צריך רק לחפש מי צריך אותם -הרי לכל סיר יש מכסה.
ואז הכנתי רשימה של קהלי יעד שונים, ממש דמינתי דמויות של אנשים שצריכים את השרות שלי, מי הם? מה הם? מה הם עושים? איפה הם מבלים? כמה עובדים יש להם וכמה הם “מגלגלים” בשנה? ממש דמינתי אותם עד הסוף , ומהר מאוד גיליתי שיש מכנה משותף לכולם
שיש חור משותף בבטן לכולם
והכי חשוב גיליתי שכולם הם דמויות בתוכי,
אלו הם מקומות שבהם אני צריך את עצמי,
ורק אני יכול לתת לי את התשובה…
וברגע שיש לי את התשובה לעצמי,
אז הנה  – המוצר והשירות שלי הפכו להיות הרבה יותר מדוייקים,  לאחר.
וכך בעצם מצאתי את עצמי מגלה את הלקוח הראשון והכי חשוב של העסק שלי – אני.
4. יוצאים החוצה
אחרי שהבנתי מה אני עושה ולמי אני מדבר, יצאתי החוצה לפגוש אותם על באמת.
לפגוש אותם במדיה הדיגיטלית, לפגוש אותם פנים מול פנים.
וכשבאים באמת לפגוש אחרים, מגלים שלא משנה כמה התכוננת בבית, כמה עבודה עמוקה עשית, כשפוגשים אנשים, פוגשים את הפחדים הכי גדולים, הפחדים של “מה אני שווה בכלל”, “מה יש לי לתת”, פחד מנטישה, פחד מחוסר באהבה, פחד מכסף …
לאורך כל הזמן הזכרתי לעצמי שאני יוצא לפגוש אנשים בדיוק כמוני, שבדיוק כמוני מחפשים את הדרך לשווק את העסק שלהם החוצה,
בגלל זה נפגשנו הרי,
שבדיוק כמוני הם כואבים באותם מקומות,
מחפשים אחרי פרנסה,
עושים דברים במאמץ רב, מזלזלים במה שבא להם בקלות,
מפחדים ממה יהיה בחודש הבא (כן, כן, גם מנכ”לים של חברות גדולות חיים בפחד מתמיד, מסתבר)
מפחדים שאם הם יחשפו את עצמם כמו שהם, אף אחד לא יאהב אותם,
ועוד אין סוף כאבים — בדיוק כמו הכאבים שלי.
ופתאום הייתה לנו שפה משותפת.
באמת נפגשנו, הבנו אחד את השני, פתאום השיווק של העסק שלהם הפך להיות ריפוי בשבילם, והדברים שאני עושה ללא מאמץ הפכו להיות מתנה גדולה בשבילם.
המסע שלי לשיווק העסק שלי, ההבנה שלי – של מה שלי יש לתת לאחר,
הגילוי שמה שיש לי לתת לאחר זה גם בדיוק מה שאני צריך (=ואהבת לרעך כמוך),
כל אלו היו ריפוי גדול בשבילי.
לא רק בתחום העסקי אלא בעוד הרבה תחומים אחרים בחיים:
בהורות שלי, בחיי הנישואים, בקשר עם ההורים שלי.
תהליך אמיתי של שיווק כן, יוצר התבוננות במקמות העמוקים ביותר שלנו,
ולרוב מביא מרפא לדברים הכואבים ביותר שאנחנו סוחבים איתנו,
בעזרת השיווק המשכתי לאורך כל הדרך לחפש את מה שהכי מדויק לי,
את המקומות שבהם אני לא מתאמץ,
ואם גיליתי שאני מתאמץ אז שאלתי למה, הבנתי ממה נובע המאמץ,
בדקתי האם יש לאותו מקום הזכות להיות, היום, חלק מהחיים שלי..?
מתוך המקום האישי שלי ומתוך הריפוי שחוויתי דרך שיווק העסק שלי,
פיתחתי והידקתי ונתתי בעצם שם למה שאני עושה כבר המון שנים,
ל”שיווק הכן״:
שיטת שיווק שיוצאת למסע בתוכנו,
ובעזרת הרצון הבסיסי שלנו – לפרנס –
שולחת  אותנו למסעות של גילוי עצמי.
אני רוצה להזמין אתכם להסתכל על השיווק של העסק שלכם כתהליך ריפוי לעצמכם,
ולצאת למסע הקסום הזה.
Categories: הבלוג

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *